יש רגעים שמזמין לנו בורא עולם מפגשים. אין זה מקרה מפגשים שעלינו לתת שיעור ולקבל שיעור.
כאן במרוקו ידע ליבי להזין אותי בתמונות מרהיבות של ארץ זרה ולהוציא מתוכם פעימות התרגשות חוויות תמונות נוף תמונות של אנשים.
קבלנו את הטוב שלמדנו חווה וגם ללמוד דרך התנהגות אחרת את מה שאנחנו לא רוצים לחוות.
אני רוצה להוקיר תודה לצוות טיולים למרוקו שמוביל ג'קי וארמון, לידידי איש הבטחון מוריס פרץ היודע להחליט את בטחוני ולכן אני נצמד אליו, ועזיזה שהיטעימה אותנו בדגים וכנראה ששנת אלפים ועשרים אצלי תיהיה ללא דגים, אך למרות הכל טבלתי את עצמי בספגטי את ספגטי מעניין וטעים. מה לעשות התימני אני חייב להסתדר עם אוכל מרוקאי, העוף במגוון סלטים.
להוקיר תודה לכם, חברי לקבוצה, על שהייתם מי שאתם ומי שאתם ותמיד עם חיוך ידענו להעביר סיפורים וריקודים לנהג על נהיגתו ולעוזרו המחייך תמיד.
תודה לארץ הזאת שהראת לנו מן המעט והטוב שיכולנו לראות ותודה לארצנו שמזכירה לנו את האור הנצחי של הבית.
בזה הרגע מרוקן אני עצמי ממרוקו וממלא את עצמי באור הנשמה של ארצי מולדתי.
מאחל לכולכם את הטוב בעולם.
שלכם, שמעון כושי מליח